הגשת תביעה למשרד הביטחון – הכיצד?
תביעות נגד משרד הביטחון וקצין התגמולים נוגעות לרוב לנזקי גוף או נפש שנגרמו לחיילים, אנשי כוחות הביטחון, או עובדי מערכת הביטחון במהלך שירותם. אחד הנושאים הבולטים בהקשר זה הוא פגיעות נפשיות, ובראשן הפרעה פוסט-טראומטית (PTSD). תביעות אלו מורכבות ודורשות מומחיות משפטית, רפואית ורגשית כאחד. במאמר זה נעמוד על החשיבות של ייצוג משפטי מקצועי בתביעות מסוג זה ונפרט את שלבי התביעה.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין בתביעות מול משרד הביטחון?
מורכבות ההליכים המשפטיים
תביעות נגד משרד הביטחון כפופות לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959, הקובע קריטריונים נוקשים להכרה בפגיעות כנובעות מהשירות. ההליכים המשפטיים כוללים התמודדות עם וועדות רפואיות, חוות דעת מומחים והוכחת הקשר הסיבתי בין הפגיעה לשירות הצבאי.
הכרה בנזקי נפש – אתגר משמעותי
תביעות על פגיעות נפשיות, כגון פוסט טראומה (יש לשים לב, הפרעה מסוג פוסט-טראומטית נחשבת כחבלה ולא כמחלה), הן מורכבות במיוחד. לעיתים קרובות, הפגיעה אינה נראית לעין, ולכן יש צורך להציג ראיות רפואיות מקיפות ועדויות התומכות בקיומה של הפגיעה ובקשר שלה לשירות, כגון הגשת תביעה בסמוך למועד האירוע, תמונות, עדויות של חברים ועוד.
פערי ידע מול המערכת
משרד הביטחון וקצין התגמולים נעזרים באנשי מקצוע מיומנים ובמערכת בירוקרטית מסועפת. ללא ייצוג משפטי מתאים, התובע עלול למצוא את עצמו בעמדת נחיתות מול המערכת.
מיקסום הזכויות
עורך דין מנוסה ידע להעריך את סיכויי התביעה, להציג את הטענות בצורה הנכונה ולדאוג שהתובע יקבל את מלוא הזכויות המגיעות לו, לרבות תגמולים, טיפולים רפואיים ושיקום.
השלבים בתביעה נגד משרד הביטחון וקצין התגמולים
השלב הראשון בתביעה הוא איסוף כל המסמכים הרפואיים והראיות הרלוונטיות. זה כולל:
תיעוד רפואי מהשירות הצבאי ולאחריו; חוות דעת רפואיות של מומחים בתחום הנפשי או הפיזי; עדויות של חברים, מפקדים או בני משפחה המעידים על השפעת הפגיעה.
את התביעה יש להגיש לקצין התגמולים במשרד הביטחון. התביעה כוללת פירוט של נסיבות הפגיעה, תיעוד רפואי, וחוות דעת מומחים המוכיחים את הקשר הסיבתי בין הפגיעה לשירות. ניתן להגיש את התביעה למשרד הביטחון כאשר מדובר ב"נכות" – איבוד הכושר לפעול בפעולה רגילה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, או פחיתתו של כושר זה, שנגרמו לחייל או לחייל משוחרר כתוצאה של אחת מאלה:
(1) חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו.
(2) מחלה או החמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו.
כלומר, כדי להגיש תביעה למשרד הביטחון, התובע נדרש להוכיח כי הוא סובל מנכות עקב וכתוצאה מהשירות הצבאי ו/או שני תנאים מצטברים.
כיצד מגישים את התביעה?
את התביעה יש להגיש לאגף שיקום נכים, כאשר התובע נדרש לצרף תצלום של תעודת זהות, מסמכים רפואיים המציגים את נכותו שנגרמה לו, וכל התשתית הראייתית אחרת על מנת להוכיח למשרד הביטחון שהחבלה/המחלה נגרמו עקב וכתוצאה מהשירות. יהיה על התובע להגיש תיאור המקרה במדויק כאשר לעיתים משרד הביטחון יזדקק לתצהיר חתום ע"י עורך דין, דוח פציעה, מכתב תנאי שירות מהמפקד וכיוצ"ב.
לאחר הגשת התביעה, התובע יוזמן לוועדה רפואית. הוועדה תקבע:
חשוב להיערך היטב לוועדה בעזרת עורך דין, שכן ההחלטות של הוועדה משפיעות ישירות על זכויות התובע.
במידה וההחלטה אינה משביעת רצון, ניתן להגיש ערעור לוועדה רפואית עליונה או לבית המשפט המחוזי. בשלב זה, ייצוג משפטי הוא קריטי להצלחת הערעור. חשוב להבין כי הוועדה העליונה יכולה להסכים עם הוועדה המחוזית, להעלות את אחוז הנכות אך גם להפחית את גובה הנכות. לכן חשוב מאוד לבצע את הערעור בצורה מדויקת כדי להפחית את הסיכוי שהוועדה העליונה במשרד הביטחון תפחית את הנכות, ובכך יפגע הנכה. על הוועדה העליונה ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי בשאלה משפטית בלבד.
אם התביעה מתקבלת, התובע יהיה זכאי לתגמולים חודשיים, טיפולים רפואיים, ושיקום בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו.
הגשת תביעה למשרד הביטחון יכולה להתבצע בסמוך למועד השחרור משירות החובה. אם התביעה הוגשה פחות משנה מיום השחרור אזי מועד הזכאות לנכות יהיה מיום השחרור (לפני מועד הגשת התביעה).
סעיף 18 לחוק הנכים קובע:
"תגמולים המגיעים לנכה ישולמו מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי, שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו – אם הגיש תביעה לתשלומים אלה תוך שנה אחת מיום שחרורו. בכל מקרה אחר – מיום הגשת התביעה, זולת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר".
ישנה חשיבות להגיש את התביעה למשרד הביטחון בהקדם האפשרי (בסמוך למועד השחרור משירות סדיר) וזאת מכמה סיבות:
כמה זמן יש להתיישנות בתביעה נגד משרד הביטחון?
הכלל אומר שניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון אגף השיקום עד שלוש שנים מיום השחרור.
סעיף 32 לחוק הנכים קובע:
"הזכות להגיש בקשה לקצין התגמולים מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הביטחון קבע לגביה בתקנות תקופת התיישנות ארוכה יותר – תתיישן הזכות כתום אותה תקופה".
חריגים לכלל שלוש השנים למועד ההתיישנות:
"קצין תגמולים רשאי להאריך את המועד להגשת בקשה לפי סעיף 30, על אף האמור בסעיף 32(א), אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות זאת וכי נתמלאו תנאים אלה: הבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה רשומה; ההשהיה בהגשת הבקשה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירור הבקשה; ההשהיה לא הביאה, ולא היתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין, להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת הנאה אחרת עקב החמרת הנכות; ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה נושא הבקשה".
"חבלה רשומה היא חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צה"ל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על ידי שר הביטחון".
סיכום
תביעות נגד משרד הביטחון וקצין התגמולים הן הליכים מורכבים הדורשים מומחיות וניסיון רב. ייצוג משפטי מקצועי הוא המפתח להצלחת התביעה ולהבטחת מימוש מלא של זכויות הנפגעים. עורך דין מנוסה ילווה את התובע בכל שלבי ההליך, החל מאיסוף הראיות ועד להשגת התוצאה הטובה ביותר.
אם נפגעתם במהלך השירות ואתם מתמודדים עם נזקי גוף או נפש, אל תתמודדו לבד מול המערכת. פנו לייעוץ משפטי בהקדם על מנת להבטיח את זכויותיכם.